שירתתי 75 ימים (מה7.10), בנחל עוז, ניר עוז, מוצב קדמי על גדר עזה, ועזה (בית חאנון).
לוחם ונהג אכזרית (עברתי הסמכה במלחמה לזה). בדרגת סמ"ר.
יש סבירות שאוקפץ שוב, לגזרת הצפון.
במהלך השירות היה קשר של מדי פעם עם הבית, עם העסק בכלל לא.
אני עובד לבד בעסק – וואן מן שואו.
העסק ספג אובדן הכנסות מוחלט, ובעצם חזרתי ל- 2 קליניקות ריקות שצריך להמשיך לעבוד קשה כדי לשקם,
זו עבודה קשה ולוקחת הרבה זמן.
כשהגענו, ביום השני, לקיבוץ נחל עוז, כבר באוטובוס המ״פ הודיע שכרגע יש 3 טנדרים של מחבלים ושכוחות של סיירת גבעתי ומגלן מנהלים איתם לחימה.
ירדנו היישר לתוך שדה הקרב – פיצוצים, רחפנים באווויר, רצים, חיפויים, נותנים גיבוי לשאר הכוחות.
אחרי 3 שעות, כל המחבלים חוסלו, והגופות שלהם נשארו בקיבוץ.
לקח כמה ימים טובים עד שפינו את כולם.
למרות שאני לא יודע לנהוג על הילוכים (חוצמשיעורי התאוריה שעשיתי אי שם בעבר), פעם ראשונה בחיים שלי שאני למדתי לנהוג בהילוכים על רק"מ- ובגלל שהיינו רק איזה 3 נהגים , כל פעם צוותנו לצוותים אחרים, לפעילות יזומות על הגדר, מארבים – וגם הייתי צריך להכניס צוות לא שלי לתוך בית חאנון – עניין מעניין, וגם מאתגר בפני עצמו, לפעילות יזומה שם…
הדבר הראשון שהיה לי בראש כשהוקפצתי, זה הדאגה לבית, למדינה, והתרחיש שעוד מעט אולי אראה מולי מחבלי חמאס,ואיך יהיה התיפקוד שלי בארוע כזה אם או כאשר יקרה..)
