יש אנשים שהמדים הם חלק מהחיים שלהם. אצל עסק במדים הרב נתנאל בן מעש, סרן במילואים ורב גדוד 137 בהגנה האווירית, המדים הם הרבה מעבר לתפקיד – הם שליחות.
ב־7 באוקטובר 2023, כשהכאוס השתלט על הצבא ועל המדינה כולה, נתנאל לא חיכה שיקראו לו. כחזן צבאי, הוא ביקש להגיע למחנה שורה, למקום שבו הרגיש שיוכל לתת את המקסימום דווקא ברגע שבו עם ישראל היה זקוק לכך יותר מכול. שם, בין המראות, הריחות והכאב הבלתי נתפס, הוא ליווה משפחות שכולות, השתתף בהלוויות והעניק למשפחות את מה שלפעמים היה הדבר היחיד שאפשר לתת – נוכחות, חיבוק, תפילה ומילים.
אבל דווקא שם נולד אצלו גם שינוי נוסף. כשהבחין שרבים מהחללים שהוא מזכיר בשמם הם קצינים, הוא שאל מדוע. התשובה שקיבל "הקצין צועד ראשון" , נחרטה בו והפכה להחלטה: הוא יצא לקורס קצינים, כדי לא רק ללוות את החיילים שלו כרב וכחזן, אלא גם להוביל אותם.
מאז צבר כבר יותר מ־300 ימי מילואים, ובמקביל להמשך השירות הצבאי הוא ממשיך גם בשליחות האזרחית שלו כרב וכעורך חופות. במשך השנים הוא חיתן מאות זוגות, בהם גם אילנית לוי ואלירז שדה, ומקפיד ליצור חופות שמחברות בין מסורת להלכה לבין שמחה, רגש, הומור ונגישות לקהל הרחב.
גם בתקופת המלחמה הוא בחר לחבר בין שני העולמות, כשהתנדב במיזם "מחתנים את הלוחמים" וסייע ללוחמים שחתונתם נפגעה בגלל המלחמה.
זהו סיפור על אדם שמלווה אנשים ברגעים הקשים ביותר שלהם וברגעים השמחים ביותר. על רב שרואה במילואים חובה, בפיקוד אחריות, ובחופה שליחות. ובעיקר, על מי שמאמין שהדרך הנכונה היא פשוט להיות שם, עם האנשים, עם המשפחה ועם עם ישראל.
ביקשנו מהרב נתנאל בן מעש, חבר קהילת עסק במדים, עסק של מילואימניק, לספר על המסע שעבר, על הימים במחנה שורה, על ההחלטה להפוך לקצין, על יותר מ־300 ימי המילואים ועל הדרך שבה כל אלה משפיעים גם על האדם שהוא פוגש מתחת לחופה.
