התחלתי את המלחמה בגדוד תותחנים תפסנו קו בחרמון הייתי אחראי על תדלוק של כל התומתים בגדוד ועל כל הנגמשים האמרים משאיות בקיצור כל הרכבים בשטח בזמן פעילות וירי. לאחר מכן המשכתי בגדוד שריון ושם שירתתי בעזה, נכנסתי לתוך עזה לסעג'עייה וחאן יונס שמה גם היינו נכנסים בלילה בשיירה לוגיסטית שהכל בחושך נוהגים בלי אורות בלי ציוד לילה פשוט אחד אחרי השני עם סטיקלייטים ובשקט ובמהירות כדי שלא להתעכב סתם כדי לספק ללוחמים כל מה שהם צריכים מים מזון תחמושת ביגוד כל מה שהלחמים צריכים בתוך עזה כדי להילחם יותר טוב
היה לנו אפילו אירוע והתקלות פעם אחת שנכנסנו ומי שליווה אותנו בחיל האוויר עזרו לנו לצאת משם בשלום
ומשם עברתי לאיו"ש עדיין משרת בגזרת איו"ש עם הכוחות בשטח בכל מיני פעילויות וגם משימות שגרתיות – עדיין נמצא בפעילות של הפיגוע של שלשום בשומרון.
אני עדיין משרת ובכוננות תמידית לצפון שאם יש מלחמה עם לבנון ישר אני קופץ להיות שמה ואמרו לי שאני צריך להיות בכווננות לצפון.
חשבתי להגן על המדינה ואיך לא לתת ל7/10 לחזור על עצמו, אחרי שבוע שהסתכלתי על החיים האישיים שלי פתאום כן הדאגות גם לפני אבל זה לא היה באותו עוצמה ואחרי שבוע זה נהיה חזק התחילו הדאגות לאישתי לבן שלי ולעסק.
העסק הוא עסק משפחתי שלי ושל אישתי, העסק נפגע הרבה ובגלל החוסר זמינות שלי ללקוחות והן נאלצו להמשיך את הטיפולים במכון אחר. בגלל המלחמה נאלצנו לעבור דירה ובעצם לשקם את כל התהליך מחדש לשווק את עצמי מחדש למצוא לי לקוחות חדשים לנסות להחזיר לי לקוחות ישנים ולהתחיל בעצם הכל מהתחלה פרסום הכל.
פרסום ורצון להצליח שוב ומקווה רק לטוב ובעזרת השם ובעזרתכם אנחנו נצליח ונגדל
