יש אנשים שהמדים הם חלק מהחיים שלהם. אצל עסק במדים הרב נתנאל בן מעש, סרן במילואים ורב גדוד 137 בהגנה האווירית, המדים הם הרבה מעבר לתפקיד – הם שליחות.
ב־7 באוקטובר 2023, כשהכאוס השתלט על הצבא ועל המדינה כולה, נתנאל לא חיכה שיקראו לו. כחזן צבאי, הוא ביקש להגיע למחנה שורה, למקום שבו הרגיש שיוכל לתת את המקסימום דווקא ברגע שבו עם ישראל היה זקוק לכך יותר מכול. שם, בין המראות, הריחות והכאב הבלתי נתפס, הוא ליווה משפחות שכולות, השתתף בהלוויות והעניק למשפחות את מה שלפעמים היה הדבר היחיד שאפשר לתת – נוכחות, חיבוק, תפילה ומילים.
אבל דווקא שם נולד אצלו גם שינוי נוסף. כשהבחין שרבים מהחללים שהוא מזכיר בשמם הם קצינים, הוא שאל מדוע. התשובה שקיבל "הקצין צועד ראשון" , נחרטה בו והפכה להחלטה: הוא יצא לקורס קצינים, כדי לא רק ללוות את החיילים שלו כרב וכחזן, אלא גם להוביל אותם.
זהו סיפור על אדם שמלווה אנשים ברגעים הקשים ביותר שלהם וברגעים השמחים ביותר. על רב שרואה במילואים חובה, בפיקוד אחריות, ובחופה שליחות. ובעיקר, על מי שמאמין שהדרך הנכונה היא פשוט להיות שם, עם האנשים, עם המשפחה ועם עם ישראל.
ביקשנו מהרב נתנאל בן מעש, חבר קהילת עסק במדים, עסק של מילואימניק, לספר על המסע שעבר, על הימים במחנה שורה, על ההחלטה להפוך לקצין, על יותר מ־300 ימי המילואים ועל הדרך שבה כל אלה משפיעים גם על האדם שהוא פוגש מתחת לחופה.
